הדבר שמפיל אנשים באחסון אתר על VPS זול הוא הגדרת הרשת. הם תופסים את התוכנית הזולה ביותר, פורסים nginx, מכוונים דומיין אליה — ושום דבר לא נטען. כי התוכנית הזולה ביותר היא מאחורי NAT, ואתר מאחורי NAT לא יכול להיות נגיש מבחוץ על פורט 443.
אתר הוא ההפך מבוט. בוט מבצע קריאות יוצאות ולעולם לא צריך פורט נכנס. אתר חי על פורטים נכנסים 80 ו-443 — כל הנקודה היא שזרים מתחברים אליו. זה דורש IP ציבורי משלכם, שזה בדיוק מה שתוכנית עם IP ייעודי נותנת לכם ותוכנית NAT לא.
מה אתם באמת צריכים
לאתר רגיל — CMS, עמוד נחיתה עם שלב build, אפליקציה קטנה בתוספת מסד נתונים — Small-IP ($16/חודש) היא ההתאמה הנוחה: 4 vCPU, 4 GB RAM, 35 GB NVMe, ו-IPv4 ייעודי עם כל פורט פתוח. כוונו את רשומת ה-A של הדומיין שלכם ל-IP, הריצו nginx או Caddy, ו-Let's Encrypt מטפל ב-HTTPS בעצמו.
מריצים כמה אתרים, או מצפים לתעבורה אמיתית? Medium-IP ($20/חודש) נותנת לכם 6 vCPU / 6 GB ויותר דיסק — מספיק כדי למקם-יחד כמה שירותים מאחורי ה-IP האחד.
אם ה"אתר" שלכם הוא באמת סתם worker יוצא ללא חזית ציבורית — סקרייפר, בוט, לקוח API — אז אתם לא צריכים שום דבר מזה; תוכנית NAT מ-$3 היא התשובה הכנה. IP ייעודי הוא לדברים שהעולם מתחבר אליהם.
הגדרה, בקצרה
# Ubuntu 24.04, Small-IP — point yourdomain.com A record to your IP first
apt update && apt install -y nginx
# drop your site in /var/www, then HTTPS in one step with Caddy or certbot:
apt install -y certbot python3-certbot-nginx
certbot --nginx -d yourdomain.com
root מלא, אז WordPress, אפליקציית Node/Next, בינארי Go, חבילה סטטית — מה שה-stack שלכם לא יהיה, הוא רץ. reverse DNS אתם יכולים להגדיר בעצמכם מלוח הבקרה, מה שחשוב אם אתם גם תשלחו דואר מהארגז.
למה כאן ספציפית
שתי סיבות שאנשים בוחרים מארח ללא-KYC בקריפטו לאתר במקום מיינסטרים: הם מעדיפים לא לקשור את השרת לכרטיס ולזהות, והם רוצים מחיר חודשי קבוע ששולם בקריפטו ללא הפתעות. זה לא האחסון הזול ביותר לכל-גיגה-בייט בעולם — זה שרת ציבורי אמיתי שאתם שולטים בו לגמרי, מושכר בפרטיות. אם זה מה שאתם מחפשים, Small-IP הוא המקום שבו רוב האתרים מתחילים.
תגובות
אין עדיין תגובות. היו הראשונים.