רוב ההדגמות שבהן סוכן קונה שרת נעצרות ברגע שההזמנה עוברת. זה הרגע הכי פחות מעניין. השרת קיים, לסוכן יש מזהה כמו 47HZ7YF, ואף אחד לא אמר מה קורה אחר כך.
אחר כך מגיע כל מה שמנהל מערכת עושה בלי לחשוב: לחכות עד ש-SSH באמת עונה, למצוא את הסיסמה, לשים לב שהדיסק מתמלא, לאתחל אחרי עדכון קרנל, לחדש לפני שהחודש נגמר, לשאול את התמיכה כשמשהו נראה מוזר. אם סוכן אמור להחזיק תשתית, גם החלק הזה עליו. כך זה עובד דרך שרת ה-MCP שלנו. הרצנו כל שלב בסביבת הבדיקות שלנו לפני שכתבנו אותו.
אם עוד לא חיברתם לקוח, התחילו מ-Claude Code ו-Codex או מ-Claude Desktop ו-Cursor.
הדקה הראשונה: „active” זה לא „מוכן”
order_vps עונה ברגע שההזמנה משולמת מהיתרה. השרת נוצר ברקע, בדרך כלל תוך כדקה. הקריאה הבאה של הסוכן היא get_vps_status, ומותר לו לחזור עליה כמה שירצה: הכלי רק קורא.
שני שדות חשובים. status הופך ל-active כשהמכונה קיימת. ב-access יש את כל מה שצריך לכניסה: מארח, פורט ופקודת SSH מוכנה. בתוכניות עם IPv4 משלהן הפורט הוא 22. בתוכניות NAT זה פורט מועבר אישי, והתשובה אומרת זאת במפורש, כולל אזהרה לא לנעול את עצמכם בחוץ עם חומת אש שמתירה רק את הפורט החיצוני.
בין שני הרגעים האלה יש פער שאנשים נתקלים בו. האתחול הראשון מתקין עדכוני מערכת, וזה יכול לקחת כמה דקות, ובינתיים SSH עלול לסרב לחיבורים. סוכן מנומס מחכה ל-access.ssh_ready במקום להלום בפורט 22.
אם בהזמנה לא היה מפתח SSH, סיסמת ה-root מחכה. reveal_password מוסר אותה בדיוק פעם אחת, ורק אחרי שה-VM סיים לעלות. שואלים מוקדם מדי — מקבלים password_pending בלי לבזבז את ההצגה החד-פעמית. בנינו את זה כך אחרי שסוכנים שוב ושוב לקחו סיסמה שה-VM, שעדיין עלה, טרם החיל. אבל בכנות: העבירו ssh_key בהזמנה ודלגו על השלב הזה לגמרי.
היום השני: לפקוח עין
get_vps_metrics מחזיר מעבד, זיכרון, רשת ודיסק כסדרות זמן לשעה, ליום, לשבוע או לחודש האחרונים. סוכן שמציץ פעם ביום יכול לזהות את הדפוס שהורג שרתים קטנים: זיכרון שזוחל למעלה עד שה-OOM killer בוחר קורבן. מבחוץ הוא לא יתקן את הסיבה, אבל יכול לספר לכם או להיכנס ב-SSH ולבדוק.
power_vps עושה start, stop ו-reboot. פרט מהבדיקות: אם השרת לא פעיל (עדיין נוצר, או מושעה בגלל חידוש שלא שולם), הכלי מחזיר 409 עם המלצה לבדוק קודם את המצב. סוכן שמתייחס לכל תשובה שאינה 200 כ„נסה שוב לנצח” ייתקע כאן בלולאה. השגיאה עצמה אומרת לו מה לעשות, כי הודעות השגיאה שלנו כתובות לסוכנים בדיוק כמו לבני אדם.
set_hostname משנה את שם המכונה דרך ה-guest agent שרץ בתוכה, ולכן בלינוקס השינוי חל בלי אתחול. הסירו את qemu-guest-agent והכלי יפסיק לעבוד: יחזיר agent_unavailable ולא ישנה דבר.
היום השלושים: כסף
כאן מתה בדרך כלל תשתית של סוכנים. החידוש הוא תזכורת ביומן של מישהו, המישהו הזה עסוק, השרת מושעה.
אצלנו החידוש לא תלוי בזיכרון של הסוכן. כל שרת מתחדש כל חודש מהיתרה ששולמה מראש, ולמייל של החשבון מגיעות תזכורות לפני התאריך. הסוכן רק צריך לשמור את היתרה מעל החיוב הבא, ו-get_balance מראה איפה הדברים עומדים.
אין תקופת חסד: אם בסוף התקופה היתרה לא מכסה את החידוש, השרת מושעה וה-IP הייעודי שלו חוזר למאגר.
כשהיתרה נמוכה, topup_balance יוצר קישור תשלום בקריפטו: USDT, USDC או ETH ברשתות Base, Ethereum או Polygon. זה המקום הראשון שבו הסוכן צריך אתכם. את החשבונית הוא יכול ליצור, אבל לחתום על עסקה הוא לא יכול אלא אם תתנו לו ארנק, ואנחנו היינו חושבים על זה טוב לפני. בפועל אנשים טוענים פעם אחת לכמה חודשים ונותנים לסוכן להוציא משם. אם הזמנה או חשבונית נשארו לא משולמות כי היתרה לא הספיקה, אחרי הטעינה שלכם הסוכן קורא ל-pay_invoice והיא משולמת מהיתרה.
פער כן: כלי ה-MCP לא מחדשים שרת כמה חודשים קדימה לפי בקשה. החידוש החודשי אוטומטי, ותשלום מראש על 3, 6 או 12 חודשים נעשה בלוח הבקרה או בקריאת REST אחת. אם אתם רוצים תקופה ארוכה כבר מההתחלה, order_vps מקבל months (1 עד 36) בזמן ההזמנה.
גדילה מכוסה על ידי get_upgrade_options ו-change_plan. התוכנית מתחלפת במקום, הקבצים ומערכת ההפעלה נשארים, השרת מאתחל פעם אחת, והפרש המחיר לשאר התקופה יורד מהיתרה. הסוכן חייב להעביר confirm: true — הדרך שלנו לומר „אתה מוציא כסף, תהיה בטוח”.
כשמשהו משתבש
פעולות הרסניות מסורבלות בכוונה. reinstall_vps ו-cancel_service מיידי דורשים שניהם את שם המארח המדויק של השרת ב-confirm, והתיאורים שלהם אומרים לסוכן להתייעץ קודם עם אדם. זה המקום השני שבו הסוכן צריך אתכם, וזה מכוון.
הביטול הבטוח, end_of_period, משאיר את השרת עד שהזמן ששולם נגמר. undo_cancel מחזיר אותו, וזה חשוב יותר ממה שנדמה: סוכנים משנים את דעתם באמצע משימה באותה תדירות כמו בני אדם.
כשהסוכן תקוע, create_ticket פותח פנייה שמקושרת לשרת, ו-reply_ticket ממשיך את השרשור. בן אדם מהצד שלנו קורא אותה, לא צ'טבוט שעונה לצ'טבוט.
וכשאדם צריך להיכנס לתמונה, delegate_service מזמין אותו במייל כמפעיל של השרת הזה בלבד. הוא מקבל חשמל, קונסולה, התקנה מחדש ו-hostname. הוא לא מקבל חיוב, חידוש או ביטול, ולעולם לא רואה את הטוקן של הסוכן.
מה הסוכן עדיין לא יכול
כדי שהגבולות יהיו ברורים:
- לטעון את היתרה. הוא יכול ליצור חשבונית טעינה ולשלם חשבוניות מהיתרה עם
pay_invoice. להכניס קריפטו ליתרה צריך ארנק, כלומר בדרך כלל אתכם. - לעבוד בתוך מערכת ההפעלה דרך MCP. חבילות, הגדרות ופריסות עוברים ב-SSH. MCP מנהל את המכונה מבחוץ.
- להסיר השעיה בעצמו. אם שרת הושעה בגלל שימוש לרעה, זו שיחה עם אדם, וכך צריך להיות.
שום דבר מזה לא הופך את הכלים לפחות שימושיים. זה רק אומר שאת הלולאה של הסוכן כדאי לבנות סביבם: לבדוק מצב, לשמור את היתרה בטווח, להסלים דרך פנייה ולחכות לכם לפני כל דבר שמוחק נתונים.
אם העבודה של הסוכן קצרת מועד, שרת שלם אולי אינו היחידה הנכונה. VPS או ארגז חול? מסביר מתי microVM שחי דקה מתאים יותר. אחרת, התוכניות כאן, ותיעוד ה-MCP מפרט כל כלי עם הפרמטרים שלו.
תגובות
אין עדיין תגובות. היו הראשונים.