סוכן שכותב קוד צריך מקום להריץ אותו. התשובה הרגילה היא „תנו לו שרת”, ועבור הרבה סוכנים זו מכונה גדולה מהנדרש. הטעות ההפוכה נפוצה באותה מידה: מישהו בונה בתוך ארגז חול בוט שאמור לרוץ תמיד, ואז תוהה למה הוא נעלם במהלך הלילה.
אנחנו מוכרים את שניהם, אז אנחנו רואים את שתי הטעויות. כך היינו מחליטים.
מה זה מה
ארגז חול הוא microVM של Firecracker. הוא עולה בתוך כשנייה, יש בו Python 3.12, Node.js 22, bash ו-git, יש לו אינטרנט יוצא, ואין לו פורטים נכנסים או SSH. מדברים איתו דרך ה-API, ה-SDK או MCP: להריץ פקודה, להעלות קובץ, לקרוא פלט. פקודה אחת רצה עד 55 שניות; עבודה ארוכה יותר רצה כמשימת רקע. ארגז חול זמני חי עד 24 שעות ונעלם מעצמו כשהוא לא פעיל.
VPS הוא שרת וירטואלי רגיל. root דרך SSH, דיסק שנשאר, והוא רץ עד שתבטלו אותו. בתוכניות עם IPv4 משלהן, כל הפורטים הנכנסים שלכם. בתוכניות NAT מקבלים פורט מועבר אחד ל-SSH, והכתובת היוצאת אינה הכתובת שלכם.
אותה יתרה, אותו חשבון, אותו שרת MCP. ההבדל הוא באורך החיים ובשאלה אם אפשר להגיע למכונה מבחוץ.
שלוש שאלות
1. האם הוא צריך לרוץ כשאף אחד לא קורא לו? בוט טלגרם, לולאת מסחר, scraper מתוזמן, סוכן שמתעורר כל עשר דקות לבדוק משהו. כל אלה VPS. ארגז חול לא פעיל מוחק את עצמו, וארגז קבוע שמחויב לפי שעה לאורך חודש שלם עולה כמה מונים מ-VPS קטן.
2. האם משהו צריך להתחבר אליו? Webhooks, API, שרת MCP לצוות, לוח בקרה שנפתח בדפדפן. ארגזי חול לא מקבלים חיבורים נכנסים בכלל. אז VPS, ובפועל כזה עם IPv4 משלו: Nano-IP החל מ-$8 לחודש.
3. מישהו קרא את הקוד הזה? פלט של מודל, חבילה שהסוכן החליט להתקין, pull request מאדם זר. כאן ארגז החול מצדיק את עצמו. אם הקוד עושה משהו רע, הוא עושה את זה במכונה שתימחק דקה אחר כך ושאין בה אף אחד מהמפתחות שלכם. להריץ את אותו דבר על ה-VPS שמחזיק גם את הטוקנים של הבוט זה הימור שלא תרצו לקחת.
אם עניתם „לא, לא, כן”, קחו ארגז חול. „כן” לאחת משתי הראשונות פירושו VPS. הרבה סוכנים מגיעים ל„כן, אולי, כן”, והם צריכים את שניהם.
איפה העלויות נפגשות
ארגזי חול מחויבים לפי שנייה על vCPU ו-RAM שהוקצו, מינימום 60 שניות. לתוכניות VPS יש מחיר חודשי קבוע. במחירים הנוכחיים:
| תעריף ארגז חול | לשעה | VPS דומה | לחודש | איזון |
|---|---|---|---|---|
| small (0.5 vCPU, 1 GB) | $0.033 | Nano (2 vCPU, 1 GB, NAT) | $3 | ~91 ש' |
| standard (1 vCPU, 2 GB) | $0.066 | Micro (2 vCPU, 2 GB, NAT) | $5 | ~76 ש' |
| plus (2 vCPU, 4 GB) | $0.132 | Small (4 vCPU, 4 GB, NAT) | $8 | ~61 ש' |
אם הקוד של הסוכן רץ כמה דקות לכל משימה, גם מאות משימות בחודש עולות סנטים בארגזי חול. כשהסך עובר בערך שלוש שעות ביום, ה-VPS זול יותר, ובהפעלה רציפה הרבה יותר זול: ארגז standard קבוע לחודש שלם עולה לכל היותר $36.14, מול $5 ל-Micro.
השורות אינן תאומות מדויקות: ל-VPS יש יותר vCPU ודיסק גדול יותר, ותוכניות NAT לא מקבלות חיבורים נכנסים. אבל לשאלה „איפה הקוד שלי רץ”, שהיא השאלה כאן, ההשוואה הוגנת.
מה היינו ממליצים
לסוכן שעושה עבודה אמיתית, את שניהם:
- VPS כבית של הסוכן. עליו רצה לולאת הסוכן, שם נשמרים הזיכרון ומפתחות ה-API שלו, ושם פתוח מה שצריך להיות פתוח. Nano ב-$3 מספיק לסוכן שקורא למודל דרך API; הסקה מקומית דורשת הרבה יותר.
- ארגז חול לכל משימה לא אמינה. הסוכן כותב קוד, שולח אותו ל-microVM חדש, קורא את התוצאה וזורק את המכונה. ארגז החול לא מקבל סודות שהוא לא צריך.
שניהם זמינים מאותו חיבור MCP, והסוכן בוחר לפי משימה. לפני ששולחים אותו לדרך, הגדירו תקרת הוצאות לארגזי חול. לולאה שיוצרת ארגזי חול בלי סוף תיעצר בתקרה במקום לרוקן את היתרה.
מתי העצה הזאת לא מתאימה
אם אתם כבר מריצים קוד לא אמין בקונטיינרים על השרת שלכם והגבול הזה מספיק לכם, ארגז חול נפרד עשוי להיראות מיותר. הכול תלוי עד כמה אתם סומכים על הקוד. השוואת רמות הבידוד שלנו מסבירה מה קונטיינר עוצר ומה לא.
אם הסוכן כותב אפליקציות שלמות ולא קטעי קוד, יש אפשרות שלישית ביניהם: VPS שבו כל ענף שהסוכן דוחף הופך לתצוגה מקדימה עם כתובת משלה.
ואם הסוכן רק קורא ל-API ואף פעם לא מריץ את מה שכתב, הוא לא צריך לא ארגז חול ולא שרת גדול. VPS ב-$3 עם הלולאה מספיק בהחלט.
הצעד הבא: ארגזי חול החל מ-$0.0165 לשעה (חשבון חדש עם אימייל מאומת מקבל פעם אחת $1 לארגז החול הראשון, בתוקף 14 יום) ותוכניות VPS החל מ-$3 לחודש. אם הסוכן ינהל את השרת שלו בעצמו, קראו מה הוא עושה אחרי ההזמנה.
תגובות
אין עדיין תגובות. היו הראשונים.