סקריפט התקנה ל-runner של GitHub Actions באחסון-עצמי
הזינו את המאגר והתוויות וקבלו סקריפט שמתקין את ה-runner תחת משתמש נפרד ומפעיל אותו כשירות. את הטוקן מזינים בשרת שלכם, לא כאן.
רץ כולו בדפדפן שלכם — שום דבר ממה שאתם מזינים לא נשלח לשרתים שלנו.
למאגרים פרטיים בלבד. במאגר ציבורי, pull request מ-fork יכול להריץ קוד בשרת שלכם.
איך מריצים
- ב-GitHub פתחו את Settings → Actions → Runners → New self-hosted runner והעתיקו את הטוקן.
- העתיקו את הסקריפט לשרת Debian או Ubuntu והריצו אותו כ-root: bash install-runner.sh.
- הדביקו את הטוקן כשהסקריפט מבקש. הוא נשאר בשרת שלכם ולעולם לא עובר דרך הדף הזה.
- הוסיפו את השורה runs-on ל-workflow שלכם.
צריכים שרת ל-runner? תוכנית Small: 4 vCPU, 4 GB RAM, גישת root, $8 לחודש.
תוכנית Smallאיך זה עובד
runner באחסון-עצמי עובד על המכונה שלכם: הוא מתחבר בעצמו ל-GitHub, לוקח משימות ומריץ אותן שם. הסקריפט מתקין את החבילות הנדרשות, יוצר משתמש Linux נפרד, מוריד את הגרסה האחרונה של ה-runner, רושם אותה ומגדיר שירות systemd שממשיך לעבוד אחרי אתחול. הסקריפט נוצר בדפדפן שלכם, לכן קראו כל שורה לפני ההרצה. השרת צריך רק גישה יוצאת ל-GitHub, אין צורך ב-IP ייעודי.
שאלות נפוצות
איפה מקבלים את טוקן הרישום?
במאגר פתחו את Settings → Actions → Runners → New self-hosted runner. הטוקן תקף לשעה אחת. ל-runner של כל הארגון, עברו באותו נתיב בהגדרות הארגון.
אפשר להשתמש ב-runner באחסון-עצמי עם מאגר ציבורי?
GitHub ממליצה שלא: pull request מ-fork יכול להריץ קוד בשרת שלכם. השתמשו ב-runner באחסון-עצמי עם מאגרים פרטיים.
האם השרת צריך IP ייעודי?
לא. ה-runner פותח רק חיבורים יוצאים ל-GitHub, ולכן מספיקה תוכנית בלי IP ייעודי. מבחינת כוח, 4 vCPU ו-4 GB RAM מספיקים לרוב הפרויקטים.